יום שבת, 30 באוגוסט 2014

מעלליו של אריה שפר - על בלוג ההדרכה ועל הדלק של מד"א...

לאחרונה כתבתי על זה שאריה שפר מדריך בבלוג ההדרכה שלו בצורה שעלולה לסבך אנשים שייתפתו להאמין לאריה שפר ולשיטות הפעולה הפסולות שמציע להם אריה שפר...כאן: אריה שפר

מי שעדיין רוצה עוד חיזוק אודות מעלליו של אריה שפר (נדל"ן הים התיכון) והסכנה בהסתבכות עם אריה שפר, מוזמן לקרוא מדבריו של אריה שפר עצמו:

אריה שפר מנכ"ל נדל"ן הים התיכון מעיד על עצמו: "אני לא עם יותר מדי סבלנות...אם שמת לב, אני גם לא מאיים, אלא ישר פועל. אבל לך החלטתי לתת עוד צ'אנס אחד קטן לפני שאני מוריד את הכפפות. יש לך בדיוק שעה" (אריה שפר 06.04.2014)

אריה שפר מנכ"ל נדל"ן הים התיכון מאיים: "אתה מתחיל טיול קטן בגיהינום שאני מסדר לך. החיים שלך לא יחזרו להיות מה שהיו עד היום, סמוך עלי.12:17 – הסיוט שלך מתחיל, כמו שלא חלמת אף פעם." (אריה שפר 06.04.2014)


מי אתה אריה שפר ?

אריה שפר מנכ"ל נדל"ן הים התיכון מאיים :"הבטחתי לך שיהיה קשה וכואב. הבטחות צריך לקיים וואי וואי מה שהולך להיות לך, יא חמור. תתכונן."  (אריה שפר 11.4.2014)

אריה שפר מנכ"ל נדל"ן הים התיכון מאיים :"אני זה שנותן את הבום הסופי בראש העקום הזה שלך." (אריה שפר 14.05.2014)

אריה שפר מנכ"ל נדל"ן הים התיכון : "עד שאני עולה על האופנוע של מד"א ונוסע אליך, על הדלק של מד"א, להביא לך .. באופן אישי, אתה מתחבא? מה, עד כדי כך אני מפחיד אותך? לא תיארתי לעצמי." (אריה שפר 31.5.2014)


תגובת אריה שפר לחופש הביטוי

"אם הבלוג עדיין באוויר – אתה מתחיל טיול קטן בגיהינום שאני מסדר לך." 

עוד פרטים על אריה שפר :

לקריאה : למה עוד מסוכן להסתבך ?! אריה שפראריה שפר - נדל"ן הים התיכון

יום רביעי, 27 באוגוסט 2014

נועם קוריס כותב על דיני שטרות...

נטל ההוכחה בתביעה על פי שטר
עורך דין נועם קוריס, מייסד משרד נ. קוריס ושות' עורכי דין
כלל מוכר במשפט הוא שהמוציא מחברו עליו הראיה וכאשר אדם מבקש מבית המשפט לפסוק לזכותו עליו להוכיח לבית המשפט שהוא אכן זכאי לפסיקה שהוא מבקש.
הנתבע, רשאי להביא ראיות פוזיטיביות לכך שאינו חייב בסעד לגביו הוא נתבע אך במידה ואף אחד מהצדדים לא יצליח להוכיח את טענתיו יצא מכך הנתבע נשכר, לאור כלל המוציא מחברו.
כאשר התובע אוחז בשיק משתנה נטל ההוכחה ומועבר למושך השיק, שכתב את השיק חתם עליו.
נקודת המוצא היא, כי נטל ההוכחה על מושך השיק לסתור כי השיקים נמסרו ללא תנאי כאמור בסעיף 20(ג) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: פקודת השטרות) שכותרתו "חזקה במסירה":
"שטר שיצא מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך, או קבל או מסב, חזקה שנמסר על ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר".
לא רק שנטל ההוכחה על הטוען למסירה על תנאי, אלא שעליו לסתור שתי חזקות העומדות לזכותו של האוחז בשטר. וכך נאמר בע"א 205/87 ס.מ.ל. סוכנות מרכזית לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מג(4) 681, 693 (1989):
"הטוען כי מסירת השיק הייתה על-תנאי – כאמור בסעיף 20 הנ"ל ­חייב להתמודד עם שתי חזקות העומדות למי שתובע על-פי השטר: (א) חזקת המסירה כדין, העולה מהוראותיו של סעיף 20(ג) לפקודה, לפיו שטר שיצא מחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך חזקה שנמסר על-ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר …[ ]….(ב) החזקה כי התנאי למימוש השטר נתקיים. חזקה זו מעוגנת בפסיקה ונובעת מחזקת התמורה שיסודה בסעיף 29(א) לפקודה".
(עוד על הנטל המוטל על מושך השטר להתמודד עם החזקה כי נתקיים התנאי למימוש השטר ראו ע"א 562/88 בן אריה נ' סופר, פ"ד מה(1) 647, 659 (1991). על הנטל להוכיח קיומו של תנאי חיצוני לשטר וכי התנאי שמסירת השטר הותנתה בו לא התקיים ראו: סעיף 20(ב)(2) לפקודת השטרות; ע"א 4848/91 הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ (בפירוק) נ' פורשה בע"מ, פ"ד נא(1) 874 (1997)).
הנטל להוכיח שהחלפת שטר בשטר אחר סילקה או הפקיעה את השטר המקורי, מוטל על הטוען. מטעם זה דורשת פקודת השטרות כי אוחז שטר שויתר על זכויותיו כלפי כל צד לשטר, יעשה הויתור בכתב (סעיף 62 לפקודת השטרות) וכי מקום בו אבד השטר, יכול האוחז לבקש את המושך שייתן לו שטר חלופי, תוך מתן ערובה למושך כי ישפה אותו כלפי כל אדם אם יימצא השטר שאבד (סעיף 69 לפקודת השטרות) (וראו גם דורון תמיר ויצחק יערי דיני שטרות בפסיקת בתי המשפט (מהדורה שנייה) 1 (2001)).
גם כאשר בשטר ביטחון עסקינן, יש להבחין בין סוגים שונים של שטרי ביטחון, וניתן לסווג את שטרי הביטחון לשלושה סוגים עיקריים:
האחד – שטר שניתן להבטחת תשלום שוטף, לדוגמה, ביחסי ספק-לקוח, שאם נצטבר חוב שאינו נפרע, רשאי הספק להגיש את השטר לפירעון (ראו, לדוגמה, ר"ע 22/85 ס.ט.ס. אלקטרוניקה בינלאומית בע"מ נ' סלון אמפיסל בע"מ, פ"ד לט(2) 565 (1985)). סוג זה של שטר בטחון מקל על האוחז את נטל הראיה במקרה של הפרת עסקת היסוד.
השני – שטר שניתן כמשכון לכל דבר ועניין. כדוגמה לכך, שיקים שמפקיד הלקוח בבנק כבטוחה למתן אשראי. דהיינו, הלקוח משעבד לבנק נכס ממנו ייפרע אם הלקוח לא יסלק את האשראי, והנכס המשועבד הוא הזכות השטרית של הלקוח כלפי צד שלישי מושך השיק.
השלישי – שטר שניתן על תנאי שרק בהתקיימו ניתן לממשו. במקרה כאמור, עושה השטר מעביר את השטר לנפרע ומתנה את סיחורו או את הזכות להגיש תביעה על פיו בהתרחשותו של אירוע מסוים (תנאי מתלה) או מסכים כי הזכות לסחר את השטר או לתבוע את פירעונו תחדל אם יתקיים אירוע מסוים (תנאי מפסיק). גם שטר כזה קרוי "שטר ביטחון" (לרנר, שטרות, בעמ' 361) והוא חופף במידת מה את הסוג הראשון של שטרי בטחון כנזכר לעיל.
 (על הסוג הראשון והשני של שטרי בטחון, ראו שלום לרנר "שטר בטחון וזיכוי חשבון בנק כמתן ערך" משפטים יז 71, 77-75 (תשמ"ז)). על הסוג השלישי של שטר בטחון ודוגמאות לשימוש שנעשה במונח "שטר ביטחון", ראו לרנר, שטרות, בעמ' 312-310. לסיווג של שטרי הביטחון למיניהם, תוך הבחנה בין שטר שעליו נכתב "לבטחון" לשטר שלא נכתב עליו דבר, ראו מנחם מאוטנר "'שטר הבטחון': חוזה הכפוף לתנאי מתלה, נכס ממושכן ובעיית התמורה והערך" עיוני משפט יב 205 (התשמ"ז) (להלן: מאוטנר, שטר הבטחון)).
הנה כי כן, כאשר נתבע בגין שטר מבקש לטעון טענות כנגד השיק או כנגד סחירותו של השיק רובץ נטל ההוכחה על הנתבע להוכיח את טענותיו.

נתבע שטוען שהשיק שמסר לא היה אמור להיפרע ושכל מטרתו הנה בטחון יצטרך להוכיח את טענותיו ובמידה ולא יצליח להוכיח את טענותיו יזכה התובע בדין, לאור היפוך נטל ההוכחה בתביעות שיטריות והשתת נטל ההוכחה על הנתבע.

יום שבת, 23 באוגוסט 2014

נועם קוריס משרד עורכי דין - קבוצת הפייסבוק...